אם אתם קוראים פוסט זה באימייל, ניתן לראות את הוידיאו דרך האתר
לכבוד סיום התקופה עשינו "על האש" בערב האחרון בבאר שבע. ערכתי מחרוזת תמונות ושירים מהשבוע האחרון בבאר שבע.
תודה לכל החברים שבאו לחגוג איתי ובמיוחד לחברים שעזרו לי עם המעבר.
תודה!
פוסטים עם התגית ‘אוניברסיטה’
תמונות אחרונות מהתקופה בבאר שבע
יום שני, יולי 26th, 2010סיום והתחלה
יום חמישי, יולי 15th, 2010כבר בערך חודשיים לא כתבתי פוסט. עברתי למדיה חדשה – וידיאו (ולבלוג חדש-כאן:) ). פרסמתי לפחות שני סרטונים בשבוע ביוטיוב ובכל הבלוגים שלי (עברית ואנגלית). העובדה שהחלפתי מדיה (זמנית) הקלה עליי מאוד בכאבים בידיים. והאמת היא שעדיין בזמן שאני כותבת מילים אלה, כואבות לי הידיים ומאותתות לי שהפעילות הנוכחית לא מתאימה להן. לכן כל משפט או שניים אני עוצרת לנוח. קשה ככה לשמור על חוט המחשבה.
סוף שנת הלימודים
יום חמישי, יוני 17th, 2010עוד על הלימודים, חיפוש דירה וגמישות יתר
יום חמישי, יוני 10th, 2010עדכון על חייה של פיברואית
יום חמישי, יוני 3rd, 2010פיברו' – הדברים אליהם אני מתגעגעת
יום ראשון, מאי 30th, 2010פשוט עייפה
יום שבת, מאי 29th, 2010פורסם במקור בדה מרקר ב31.10.2009
עם כל הכניסה לעולם הפיברו' …בכח מלא, בבלוגים ואתרים וקבוצות וקבוצות תמיכה…אני מתחילה להרגיש כמו דוברת של קהילת הפיברואים והפיברואיות. עם זה אין לי בעיה ואני חושבת שזה אפילו עושה לי טוב.
אז מה עושה אותי עייפה?
העובדה שבכל רגע בחיים, אני מחוייבת לחשוב על פיברו' ולקחת אותה בחשבון.
להיות סטודנטית עם פיברומיאלגיה
יום שלישי, מאי 25th, 2010פורסם במקור בדה מרקר ב21.3.2010
נכתב במיוחד עבור אתר הארחה למאותגרים בפיברומיאלגיה ותשישות כרונית fibrocfs.co.il
אני אתחיל עם החיים שלי לפני. גדלתי בירושלים ועד השירות הצבאי הייתי בריאה ביותר. תמיד הרגשתי חזקה פיזית וחוץ מאלרגיות לפריחת עצים (אירוני בהתחשב באבי הפרופסור לבוטניקה) לא היו לי בעיות בריאות רציניות.
בצבא שירתתי בתפקיד מש"קית נפגעים בחיל תותחנים. התפקיד דורש שבערך 70% מהזמן אבלה באוטובוסים ובהמתנה לאוטובוסים, ו30% מהזמן בביקור חיילים פצועים או חולים. בזמן השירות פיתחתי 3 בלטי דיסק בגב התחתון והייתי בגימלים חודש. אחרי השירות היו לי עוד כמה התקפים של כאבי גב אבל עם שיעורים בשיטת אלכסנדר הצלחתי לחזור לעצמי. רוב הזמן הייתי בסדר.
התחלתי ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון. בזמן הלימודים היה לי התקף כאבי גב תחתון והחבר בזמנו והחברים ללימודים היו עוזרים לי עם סחיבת התיק מכיתה לכיתה.
בכי, ועדה רפואית ותסכול מהלימודים
יום ראשון, מאי 23rd, 2010כאב חדש והייאוש שבא איתו
יום ראשון, מאי 9th, 2010פורסם במקור בדה מרקר ב28.4.2010.
בהמשך לפוסט האחרון על ההתמוטטות הרגשית שלי בתחילת החודש, המצב לא השתפר בצורה מרשימה מאז, ואפילו החמיר.
מאז העקירה שעשיתי לפני כחודשיים וכתבתי עליה בפוסט "התמודדות עם החיים" לא עברו לי הכאבים בלסת. בצד של העקירה (שמאל) הכאב לא עבר והקרין לכל הלסת והפרצוף.
לפני כשבועיים חטפתי כאב דוקא בצד ימין. זה היה כאב כל כך חזק באזור שיני הבינה, שהייתי בטוחה שמשהו לא בסדר וצריך לעקור לי עוד שן בינה. מיד התחלתי לחשוב על העקירה הקודמת, והכאבים שעדיין לא עברו. רק המחשבה על לדבר על הכאב ולהתמודד עם טיפולים דנטליים גרמה לי לבכות. שוב הרגשתי בהתמוטטות רגשית.
הדבר הראשון שחשבתי עליו, זה שאני לא סומכת על הרדמה מקומית. רציתי לבדוק אם יש את האפשרות להרדמה מלאה. אבל ידעתי שאין סיכוי שאני אצליח לדבר עם המרפאה ועם הרופא בלי לבכות. אבא שלי מכיר טוב את רופא השיניים שלנו כבר הרבה שנים. אז התקשרתי לאבא כדי שיבדוק בשבילי לגבי הרדמה מלאה. ברגע שהוצאתי את המילה הראשונה כבר ירדו לי דמעות בעיניים.
